תוספות על יבמות מ׳

1 רצה כהן אחר אוכלה - והא דדרשינן בפ"ב דקדושין דף נג. לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו היינו של אותו משמר או של אותו בית אב א"נ הכא מרבוי ילפינן דכהן המקריב צריך שיאכל ממנה ולא כולה:

2 מאי תרי גווני איכא - דליכא למימר רצה לשם סעודה אוכלה רצה לשם מצוה דאין צריך שיתכוין לשם מצוה אלא שלא יהא אוכלה אכילה גסה:

3 אכילה גסה ביוה"כ פטור - וא"ת דאמר בפרק מי שאמר הריני נזיר נזיר דף כג. ושם כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם הושע י״ד:י׳ משל לב' בני אדם שצלו פסחיהן אחד אכלו לשם פסחו ואחד אכלו אכילה גסה ומשמע התם דתרוייהו נפקי אלמא הויא אכילה וי"ל דתרי עניני אכילה גסה הם:

4 מצות אמר רחמנא - פי' בקונט' ואכלוה מצות אצל המזבח וגו' ובשמיני של מלואים כתיב ואפילו לשמואל דאמר בריש הקומץ רבה מנחות דף יט: דלא ילפינן דורות משעה שמא הכא איכא שום יתור:

5 שנה בה קרא לעכב - הך דהכא לא הוי כמו שנה עליו הכתוב לעכב דעלמא דמהיכא תיתי לעכב דדלמא למצוה הוא דאמר רחמנא דלא ליעבד חלוט אלא לעכב כלומר דבעינן מצה מעלייתא ולא חלוט:

6 כיון דהדר אפייה בתנור - או באילפס לחם איקרי ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח והא דאמר בפ' כל שעה פסחים דף לו: לחם עוני פרט לחלוט ואשישה אר"ת דהתם בלא הדר אפייה בתנור ועוד אר"ת דהתם בחלוט גדול דומיא דאשישה ולא חשיב לחם עוני לפי שהוא גדול ולא משום דחלוט א"נ התם בבלילתו קשה והכא בבלילתו רכה כגון סופגנין או חלת המשרת דמפרש התם דהיינו חלוט של בעלי בתים דלא מחייב בחלה ולא חשיב לחם אלא על ידי אפיה ולהכי חשיב שפיר לחם עוני אע"ג דחלטיה אבל בלילתו עבה מיפסל לעשות דחשיב לחם עשירות אפי' לא הדר אפייה ובפ' כל שעה שם ד"ה פרט הארכתי:

7 אבל אמה ואם אמה לא - והא דתנן בפרק ב' לעיל יבמות כג: אחד חולץ ואחד מייבם אלמא שרי באחותה שאני התם משום דאימור דידיה איתרמי ליה והא נמי דתנן לקמן בפרקין יבמות דף מא. החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה היינו דיעבד:

8 וליתני אחין מותרין בכולן קשיא - הא דלא קאמר אלא שמע מינה דלא גזרו שניות בחלוצה היינו משום דלקמן מסיק דגזרו ולא שייך לשנויי תנא ושייר כיון דלא תנא שום שניה אלא הני דאורייתא לחוד:

9 אמימר מוקי לה כו' - כל סוגיא דשמעתין דלא כאמימר כדפרשתי לעיל יבמות דף כא: ד"ה אמימר:

10 בבן בתו לאו משום חולץ - לא בעי לאוקמי בבן בתו דסבא דומיא דבן בנו דלא מיירי בבן בנו דסבא דא"כ הויא ליה אשת אחי אביו דאורייתא:

11 שמע מינה גזרו שניות בחלוצה - והא דלא תני במתניתין אבי אמו ובן בתו משום דתנא ושייר ומיהו רבי חייא דקתני מנינא קשה דלא תנא בן אחותו ובן אחיו מן האם ויש לומר דלא תנא אלא ארבע כנגד ארבע של דברי תורה: